יום ראשון, 27 באפריל 2014

בלשכה להכוונת חיילים משוחררים

אני בלשכה להכוונת חיילים משוחררים ברחוב הלל בירושלים. הרגע סיימתי למלא שאלון אישיות ממוחשב שאמור לעזור לי להחליט מה ללמוד. הדף המודפס שאני מחזיק בידי טוען שאני יכול לעסוק בכ-150 מקצועות מתוך 200 אפשריים – מהיסטוריון ועד מהנדס תוכנה, מביולוג ועד חוקר ביטחוני. אני שואל את החיילת האחראית מה אני יכול לעשות עם זה והיא עונה לי שאפשר לענות שוב על השאלון, אבל בפעם השנייה יש כבר דמי שימוש סמליים.

בדרך החוצה אני מתעכב ליד שולחן שעליו פרוספקטים של מכללות ואוניברסיטאות. בדלת נכנסת אישה נמרצת בכיסוי ראש ומניחה על השולחן דפי הסבר של מכללת ליפשיץ. היא מבחינה בכיפה שעל ראשי, מגישה לי חוברת ומסבירה בהתלהבות על יתרונותיה של המכללה ועד כמה חשוב שצעירים מוכשרים כמוני יצטרפו לעולם החינוך ויגדלו את הדור הבא. רק לפני שבוע השתחררתי ושוב מנסים לגייס אותי. היא רואה שאני מביט בה המום ומתנצלת שהתנפלה: "אתם הדור הצעיר של הציונות הדתית פשוט כל כך חשובים לנו, דור נהדר, שיהיה לך המון בהצלחה!"

חודש וחצי אחר-כך, בצ'ילה, ליד פוקון, אני נוסע בשבת בפעם הראשונה בחיי.

(צילום: משה אליהו)



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה