יום שני, 22 ביוני 2015

שחרחורת / איריס אליה כהן

את ספר השירה ''שחרחורת'' של איריס אליה כהן קיבלתי בהקדשה אישית רק לפני יומיים וכבר בקריאה ראשונה גיליתי בו כמה שירים מרגשים עד מאוד של משוררת מיומנת ורגישה.

למשל, השיר ''שעון חורף'' שהוא שיר הנושא של הספר ומתאר בצורה מרומזת ונוקבת את הקשר שבין פנים וחוץ וכיצד המראה החיצוני והיחס של אנשים אליו, מצמצם את הלב ואת ההוויה.

או השיר ''בית אבי'' העצוב, שמחזיר כמובן לשירו הידוע של חיים חפר, אך הפעם בבית האב אין "שעות יפות של חסד" כמו ששר יהורם גאון כי "הונבנק הבית" ו-"דבר לא נותר" - הנה הנוסטלגיה על הבית המזרחי החם מופשטת ממליצותיה כשהיא נתקלת במציאות הכלכלית-חברתית העירומה.

והשיר שממש הביא לי דמעות לעיניים כשקראתי אותו במיטה בשעת לילה הוא השיר "בן" שמתאר באופן כל כך מדויק את החוויה היומיומית המתישה של גידול הילדים, שמלווה בחרדה שהכל כל כך זמני, מהיר ומתכלה.
וכאמור, הכל בשפה עשירה, מצומצמת ומדויקת. שירה שמחוברת מאוד למציאות אך גם עומדת בפני עצמה. אז עשו לעצמכם טובה לחורף הגשום המתקרב אלינו והזמינו לעצמכם את ספר השירה המצוין הזה.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה