יום חמישי, 25 ביוני 2015

בכל זאת לכתוב

1. אתה כותב משהו. אנשים אחרים קוראים מה שכתבת. אנשים אחרים מגיבים למה שכתבת. הם חושבים שהם מגיבים לך. הם לא מבינים שהם מגיבים למי שהיית. הכתיבה פועלת. הכתיבה הופכת אותך למישהו חדש.

2. והנה פרדוקס. אתה כותב כדי לבטא את עצמך, אבל הכתיבה עצמה הופכת אותך למישהו חדש. הכל תנועה. לפעמים אתה קורא דברים שכתבת מזמן ואתה לא מזהה את עצמך. בטווחי זמן קצרים יותר השינוי כמעט לא מורגש. כמעט לא מורגש אבל עדיין קיים.

3. ומסכנים הם הזוכים להצלחת נעורים ספרותית. לנצח יגוננו על פיסת אמת שכבר זרה להם. לנצח קפואים במלכודת עבר מתוחכמת. לנצח מנוכרים לעצמם. 

4. חז''ל הבינו זאת היטב כשהתעקשו על תורה שבעל-פה. הכתיבה מקבעת. הכתיבה מכפיפה אותך ללוגיקה חמורה. הכתיבה היא קפיאה, בעוד שהחיים הם תנועה. הכתיבה משקפת הרהור בזמן נתון. אפשרות אחת מתוך אינסוף אפשרויות שאף הן אתה עצמך. הכתיבה משחררת את האני הספציפי ומאפשרת לך להתקדם הלאה.

5. ועדיין אנשים מזהים אותך עם כתיבתך. מגיבים לאני הספציפי הזה שכבר אינו אתה. ובלי דעת אתה מתפתה לענות להם. להסביר להם מה כתבת. למה התכוונת. להגן על רצף המילים והסימנים. לשמור על עצמך שכבר אינו עצמך.

6. ובכל זאת לכתוב. ובכל זאת לחרוט בברזל על חולות ההוויה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה