יום שני, 22 ביוני 2015

סופרגול


לא בכנסת. לא בשירות הציבורי. לא בשוק התעסוקה. לא בתקשורת. בטוח שלא בפרסומות. המקום שבו מצאתי בזמן האחרון את הייצוג הכי מהימן והכי מרגש של הרב-תרבותיות הישראלית הוא דווקא פרסום פופולארי ומסחרי עד לשד עצמותיו - חוברת הקלפים ''סופרגול'' לילדים.

הפורמט אמנם אינו חדש כלל, אבל רק השנה בני לקח בו חלק פעיל ושמתי אליו לב. והנה יוצא שרבים מילדי ישראל מסתובבים במשך כמה חודשים ומשננים את שמותיהם של שחקני כדורגל מכל המינים והסוגים: מזרחים, ערבים, אפריקנים, מזרח-אירופאים, רוסים, אפילו כמה אשכנזים הצליחו להשתחל לחוברת. ובניגוד למה שאני זוכר מילדותי, יש גם עמוד שמוקדש לנבחרת הנשים של ישראל - רחוק מייצוג מגדרי שוויוני אבל יש התקדמות - ובני מספר לי שהנשים הכדורגלניות הן הקלפים הכי נדירים ויקרים באלבום ושילדים מוכנים לשחק תמורתן בשלושה או ארבעה קלפים רגילים. ועוד מצאתי בפתיחת החוברת מסרים חד משמעיים כנגד אלימות וגזענות, ובעד קידום כדורגל הנשים בישראל. והכל כמובן מלווה במלכודות צרכנות מכל מין וסוג, עם קלפי אסים מיוחדים שאפשר להשיג רק כשקונים ידיעות אחרונות או במקדונלדס או פתיתים של סוגת או גלידות נסטלה או בייגלה אוסם.

ועם כל הבעיות שקיימות בספורט המקצועני בישראל, ועם כל בעיות המיסחור, ועם העימותים בין בית''ר ירושלים ובני סכנין מפעם לפעם, הנה תחום שבו החסמים שעומדים בפני כישרון טבעי הם יחסית נמוכים, ושבו היכולות הספורטיביות של כל ה''אחרים'' של החברה הישראלית מתפוצצות בגדול (ולפעמים גם בקטן, לצערנו) על המגרש. והנה מסתבר שלא מחויב המציאות שערבים יוסללו למקצוע א' ונשים למקצוע ב' ומזרחים למקצוע ג'. והנה נקודה למחשבה איפה היינו יכולים להיות כציבור אם תקרות הזכוכית השונות שמכסות את ביתנו המשותף היו מנופצות והיינו הופכים לחברה מריטוקרטית יותר.

כך שעם כל הכבוד לתוכניות לימוד ומערכי שיעור על רב-תרבותיות, תראו איך חוברת סופרגול מסחרית אחת גורמת לילדים בהתנחלות לשנן שמות של שחקנים ערבים מהצפון ולילדים בצפון תל-אביב לשנן שמות של שחקנים מזרחים מהפריפריה.
 
 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה