יום חמישי, 25 ביוני 2015

יינות

בבר-קפה היוקרתי לא מוכרים יינות, מוכרים מילים.

מלצר צעיר, נקי מאוד, לבוש היטב, זוכה להדרכת יין ממנהל המסעדה. הוא מגלגל בלשונו שמות זני יין, אזורי גידול, גבהי כרמים, כמו יוצא צבא שקדן שמשנן מילים גבוהות לפסיכומטרי. יין פירותי, טעם עמוק, גוף מלא, טעם צעיר, גוף קלאסי. יין מזנים מעורבים שמתאים לחך הישראלי. המלצר הצעיר לא טועם את היינות, הוא מדבר עליהם. אולי קיבל הביתה חוברת הדרכה ושינן היטב מול חברתו בשעת לילה, כמו שחקן שמתאמן על טקסט לקראת אודישן.

מנהל המשמרת מסביר בהתלהבות על איזה יין כדאי להמליץ. "שרדונה לעניים" לסטודנטים. הם לא ישלמו על יותר מזה. חבל להתאמץ. "שרדונה שרדונה" לסועדים מבוגרים. יין לימים קרים, יין שיספק חווית קיץ לימים חמים. על הזן האחרון הוא מסביר בהתלהבות מיוחדת – היקב המפורסם ניסה לעשות משהו שונה, משהו עם טוויסט, זנים מגידול צפוני, מרווה מאוד, נגיעות של פירות יער, מתאים במיוחד לסעודות עם משתתפים רבים שאוהבים לשתות, אנשים בגילאי ביניים, צפוניים כאלה, נובו-רישים.

בבר-קפה היוקרתי לא מוכרים יינות, כותבים שירה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה