באחת התגובות לפוסט שכתבתי על הישיבה התיכונית שבה למדתי, כתב אחד
מחבריי, אדם דתי שאני מוקיר ומעריך: "אין ספק שהישיבה התיכונית היא מקום
שבו מחנכים לחיים של תורה ומצוות. מי שזה לא מתאים לו עדיף שיעזוב (כמו
שאכן קרה לפי מה שתיארת). מי שרוצה ללכת למקום שלא מחנך לדרך מסוימת יכול
לבחור כך. אין בזה פסול. לא כופים על אף אחד להגיע למקום הזה".
ואכן אני זוכר בתור תלמיד שההחלטה להעיף מהישיבה את מי שאינו שומר מצוות עד הסוף נראתה לי סופר הגיונית. גם כאשר 15 או 20 תלמידים מתוך 70 עזבו/הועזבו בסוף החמישית והשישית, רובם בגלל "אי התאמה דתית", הסתכלתי על זה כעל החלטה סבירה - הרי תפילה בבוקר, הנחת תפילין, שמירת שבת כהלכתה ואמונה באלוהים הם תנאי סף ללימודים בישיבה תיכונית, לא?
אבל במבט לאחור ההחלטה של רבני הישיבה לזרוק בקלות מזלזלת מספר כל כך גבוה של תלמידים נראית לי לא אנושית, לא סולידרית, לא חינוכית וגם לא דתית.
לא אנושית - כי מדובר על תלמידים טובים ומוכשרים ברובם שהיו צריכים לחפש פתאום מקום לימודים חלופי בתחילת כיתה י''א. רובם עברו למוסדות מסוג ג׳ או ד' ולא למקומות איכותיים (בין אם מוסדות דתיים ובין אם חילוניים) כי אלה כבר לא היו מוכנים לקבל אותם בשלב המאוחר הזה. במילים אחרות, לא מדובר על מצב אמיתי של בחירה חופשית כמו בהחלטה של צרכן לעבור מחברת סלקום לאורנג', אלא במצב שבו הבחירה בנתיב החינוכי הראשוני היתה מאוד משמעותית ולכן העפה של תלמיד בתחילת השביעית העמידה אותו לרוב בפני שוקת שבורה מבחינה לימודית.
לא סולידרית ולא חינוכית - כי המסר לאותם תלמידים וגם למי שנשארו בישיבה הוא שכולם נמצאים פה על תנאי: שהישיבה התיכונית מוכנה להקריב את התלמידים הבודדים כדי ''שלא ירקיבו את כל הסלסלה", שהלחץ של הנהלת הישיבה מההורים של שאר התלמידים שפוחדים שילדיהם ''יצאו חילונים'' עדיף מבחינתה בהרבה על האושר והצמיחה של אותם תלמידים שלא הולכים בדיוק בתלם, שהחשש שלה ל''שמה הטוב'' של הישיבה עומד מעל הכול.
לא דתית - כי המסר הלא-כל-כך-סמוי לשאר התלמידים הוא ''היזהרו, כי אם לא תהיו דתיים מספיק, בסוף גם לא תהיה לכם תעודת בגרות''. מסר של דת ודתיות שכולה כפייה ואיומים. איזה בירור אמוני ודתי אמיתי יכול להתרחש באווירה כזאת?
והכי מרגיז זה שאותם רבנים ומחנכים באמת ראו בעצמם אנשים פתוחים ונאורים, והם באמת דיברו הרבה על תרומה לחברה ועל צדק, ועל כך שאנחנו נהפוך לאליטה המשרתת של מדינת ישראל. אבל בסוף בסוף, במבחן המציאות, הם העדיפו לוותר על תלמידים במקום להשקיע בהם ולהילחם עליהם, הם העדיפו לשמור על הסטריליות ה''דתית'' האליטיסטית שלהם על חשבון נפשותיהם של אותם נערים רכים.
ואכן אני זוכר בתור תלמיד שההחלטה להעיף מהישיבה את מי שאינו שומר מצוות עד הסוף נראתה לי סופר הגיונית. גם כאשר 15 או 20 תלמידים מתוך 70 עזבו/הועזבו בסוף החמישית והשישית, רובם בגלל "אי התאמה דתית", הסתכלתי על זה כעל החלטה סבירה - הרי תפילה בבוקר, הנחת תפילין, שמירת שבת כהלכתה ואמונה באלוהים הם תנאי סף ללימודים בישיבה תיכונית, לא?
אבל במבט לאחור ההחלטה של רבני הישיבה לזרוק בקלות מזלזלת מספר כל כך גבוה של תלמידים נראית לי לא אנושית, לא סולידרית, לא חינוכית וגם לא דתית.
לא אנושית - כי מדובר על תלמידים טובים ומוכשרים ברובם שהיו צריכים לחפש פתאום מקום לימודים חלופי בתחילת כיתה י''א. רובם עברו למוסדות מסוג ג׳ או ד' ולא למקומות איכותיים (בין אם מוסדות דתיים ובין אם חילוניים) כי אלה כבר לא היו מוכנים לקבל אותם בשלב המאוחר הזה. במילים אחרות, לא מדובר על מצב אמיתי של בחירה חופשית כמו בהחלטה של צרכן לעבור מחברת סלקום לאורנג', אלא במצב שבו הבחירה בנתיב החינוכי הראשוני היתה מאוד משמעותית ולכן העפה של תלמיד בתחילת השביעית העמידה אותו לרוב בפני שוקת שבורה מבחינה לימודית.
לא סולידרית ולא חינוכית - כי המסר לאותם תלמידים וגם למי שנשארו בישיבה הוא שכולם נמצאים פה על תנאי: שהישיבה התיכונית מוכנה להקריב את התלמידים הבודדים כדי ''שלא ירקיבו את כל הסלסלה", שהלחץ של הנהלת הישיבה מההורים של שאר התלמידים שפוחדים שילדיהם ''יצאו חילונים'' עדיף מבחינתה בהרבה על האושר והצמיחה של אותם תלמידים שלא הולכים בדיוק בתלם, שהחשש שלה ל''שמה הטוב'' של הישיבה עומד מעל הכול.
לא דתית - כי המסר הלא-כל-כך-סמוי לשאר התלמידים הוא ''היזהרו, כי אם לא תהיו דתיים מספיק, בסוף גם לא תהיה לכם תעודת בגרות''. מסר של דת ודתיות שכולה כפייה ואיומים. איזה בירור אמוני ודתי אמיתי יכול להתרחש באווירה כזאת?
והכי מרגיז זה שאותם רבנים ומחנכים באמת ראו בעצמם אנשים פתוחים ונאורים, והם באמת דיברו הרבה על תרומה לחברה ועל צדק, ועל כך שאנחנו נהפוך לאליטה המשרתת של מדינת ישראל. אבל בסוף בסוף, במבחן המציאות, הם העדיפו לוותר על תלמידים במקום להשקיע בהם ולהילחם עליהם, הם העדיפו לשמור על הסטריליות ה''דתית'' האליטיסטית שלהם על חשבון נפשותיהם של אותם נערים רכים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה