אז בחודש האחרון יושב לידי במכון מתמחה פוסט-דוקטורנט שהגיע מאחת מארצות
הבלקן. ובהתחלה שאלתי אותו איזה שלוש פעמים איך קוראים לו והוא ענה לי
בנחמדות אבל שכחתי את שמו המזרח-אירופאי אחרי דקה וחצי. ומסתבר שהטריק שלי
למצבים דומים עם אנשים דוברי עברית – שאני אומר להם "אחי" או "היי" או
"שמע" או משהו דומה שלא מסגיר את השיכחה – לא ממש עובד כשאני מנסה לפתוח
בשיחה באנגלית. כי להגיד למישהו "Hey Brother" או "Hey Man" יוצא כמו איזה
חיקוי עלוב של וייט-טראש בסרט אמריקני זול. כך שבסופו של דבר אני
והוא לא מדברים כבר איזה חודש והוא בטח חושב שאני איזה צבר בור, חצוף
ואנטיפט. ויש לי תחושה שבסוף הוא יחזור לאירופה המתאחדת שלו עם רושם מאוד
מאוד רע על הישראלים – אך ורק בגללי. ובטח הוא יתקדם להיות איזה פקיד בכיר
או שר מפתח או פונקציונר באיחוד האירופי, וישנא את ישראל, וידפוק אותנו
בתקציבים, ויחרים את ההתנחלויות, ויפסיק את היבוא והיצוא, ויתכנן את השואה
הבאה. וכל זה רק בגלל שבהתחלה לא רשמתי לעצמי על פתק קטן את השם המוזר שלו
והצצתי בו כל פעם ששכחתי. התנצלותי הכנה בפני עם ישראל ואשתו לדורותיהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה