מראות אלוהים

מוצאי שבת שאחרי פורים. אני בן אחת עשרה וחצי, חוזר הביתה מהפעולה בבני עקיבא ובשמונה וחצי בדיוק נכנס למיטה ונרדם בשנייה. ובחלומי סבתא חנה שוכבת על מיטת שיש שחורה במקום אפל מאוד. והיא קמה אליי ואנחנו צופים יחד בסרטי אינדיאנה ג'ונס בקולנוע אדיסון, ודוהרים במהירות על סוסים אצילים ואפורים, וכל אותו הלילה היא מקיימת את כל ההבטחות שהבטיחה לי בחודשים האחרונים ולא יכלה להגשים.

בשש וחצי בבוקר אני מתעורר. אמא ניגשת אליי, מכוונת אותי למיטה הזוגית בה שוכב אבי ואומרת "אבא כבר לא יצטרך יותר לישון אצל סבתא," אבל אני כבר יודע. סבתא עצרה להיפרד אצלי הלילה. "מתי היא נפטרה?" אני שואל את אבא ודמעות בעיניי. "אתמול בערב, בשמונה וחצי בדיוק".

עד היום אין לי הסבר, אבל בלילה ההוא ראיתי מראות אלוהים.

(צילום: משה אליהו)