סיפור די רגיל. בטח לא כזה
שיתפוס כותרות. מטפלת במעון של מתנ"ס, גילאי חצי שנה עד שלוש, קושרת את
הילדים בסדין לכיסא כדי שלא יפריעו לה לשטוף רצפה. אזור מגורים "נורמטיבי",
הורים ממעמד בינוני. המטפלת מועפת מהתפקיד ויביאו אחרת במקומה. משרד
הכלכלה בוודאי יגביר את הפיקוח. יחדדו נהלים. אולי יום השתלמות למטפלות. ההורים כבר די אדישים. אין להם זמן ואין להם אנרגיות.
מטפלת במעון, שיוצאת ב-6:30 מהבית וחוזרת ב-17:30, מרוויחה בערך שכר מינימום – 4,000 ₪. מנהלת המעון מרוויחה קצת יותר והיא בעצמה חלק מהצוות שמטפל בילדים. במעון יחס הילדים לכל מטפלת יכול להגיע אפילו למטפלת אחת על כל עשרה ילדים, ומכיוון שרוב הילדים בישראל כיום נגמלים בגיל 3, המשמעות היא שרוב זמנה של המטפלת מוקדש להחלפת חיתולים, האכלה, טיפול בתינוקות בוכים. אין כמעט זמן להקריא סיפורים, לשחק, לתת מספיק תשומת לב ואהבה לילדים. ומי שמסכימה לעבוד בשכר כזה ובתנאים כאלו היא לרוב אישה ממעמד כלכלי נמוך, חסרת הכשרה מקצועית, שמן הסתם זו אפשרות העבודה היחידה שלה.
אז יהיו הורים שיעדיפו לשלוח את הילדים שלהם למטפלות ומשפחתונים פרטיים וישלמו אלפי שקלים בחודש. אם הם המעטים שעדיין עובדים בעבודות מכניסות היטב, המשמעות היא שרוב השבוע הם יחזרו מאוחר מאוד הביתה ולא יראו את הילדים מלבד בסופי שבוע. אם הם עובדים בעבודות רגילות של מעמד ביניים הם יקבלו תמיכה מההורים (מי שיכול) או מהבנק, ולרוב גם וגם, ויתפשרו על מקום מגורים ואיכות מגורים והרבה דברים אחרים.
ונכון, יש אחריות לכל איש ואישה על חייהם והחלטותיהם – יש הרבה מטפלות שעושות עבודה מדהימה גם בעבור שכר זעום, ויש הרבה הורים שמצליחים לתת לילדים שלהם את מה שצריך גם אם הם עובדים שעות נוספות – אבל זה לא משנה את התחושה שמשהו בסיסי מאוד, יסודי מאוד, לא בסדר. וכמעט כל אדם בן 25 עד 45 במדינה שלנו מרגיש את זה טוב טוב. כל יום. כל שעה. כי זה נכנס לתוך הבית, לתוך מערכות היחסים, וזה מתבטא בלוח משימות עמוס לעייפה, בשעות שינה מצטמצמות, בהיעדר פניות נפשית לעצמך ולזוגתך ולילדים.
כי איזה דור אנחנו מגדלים פה? מה המחיר של המתח והלחץ וחוסר השקט. מה המחיר של הורים שלוקחים על עצמם עוד ועוד רבעי ושלישי משרות. שמתחייבים לעוד ועוד פרויקטים בעבודה רק כדי לא להיות מפוטרים בסבב הבא. שממהרים להשכיב את הילדים לישון כדי לגרד עוד שעתיים עבודה מול המחשב בערב. האם במדינה שבה הרווח מהשכרת דירות והשקעות הון מרקיע שחקים אבל גובה המשכורת לא עלה באופן ריאלי כבר עשור וחצי, מישהו עוד מאמין שעבודה קשה מבטיחה עתיד בטוח?
ילד בן 16 הרג ילד בן 16 השבוע. אני לא בקיא בפרטים וגם לא רוצה להיות, זה עצוב לי מדי. ברור לי שיש כאן גם נסיבות אישיות ואחריות אישית. אבל מי שלא מבין שאת המשולש של מצב כלכלי, התפוררות משפחתית ואלימות אי אפשר לנתק הוא תמים או אוויל. כי אנחנו חיים בחברה שמתחילה לאבד את שפיותה. והמצב רק מידרדר.
(צילום: משה אליהו)
(נכתב ב-6 בינואר 2014)
מטפלת במעון, שיוצאת ב-6:30 מהבית וחוזרת ב-17:30, מרוויחה בערך שכר מינימום – 4,000 ₪. מנהלת המעון מרוויחה קצת יותר והיא בעצמה חלק מהצוות שמטפל בילדים. במעון יחס הילדים לכל מטפלת יכול להגיע אפילו למטפלת אחת על כל עשרה ילדים, ומכיוון שרוב הילדים בישראל כיום נגמלים בגיל 3, המשמעות היא שרוב זמנה של המטפלת מוקדש להחלפת חיתולים, האכלה, טיפול בתינוקות בוכים. אין כמעט זמן להקריא סיפורים, לשחק, לתת מספיק תשומת לב ואהבה לילדים. ומי שמסכימה לעבוד בשכר כזה ובתנאים כאלו היא לרוב אישה ממעמד כלכלי נמוך, חסרת הכשרה מקצועית, שמן הסתם זו אפשרות העבודה היחידה שלה.
אז יהיו הורים שיעדיפו לשלוח את הילדים שלהם למטפלות ומשפחתונים פרטיים וישלמו אלפי שקלים בחודש. אם הם המעטים שעדיין עובדים בעבודות מכניסות היטב, המשמעות היא שרוב השבוע הם יחזרו מאוחר מאוד הביתה ולא יראו את הילדים מלבד בסופי שבוע. אם הם עובדים בעבודות רגילות של מעמד ביניים הם יקבלו תמיכה מההורים (מי שיכול) או מהבנק, ולרוב גם וגם, ויתפשרו על מקום מגורים ואיכות מגורים והרבה דברים אחרים.
ונכון, יש אחריות לכל איש ואישה על חייהם והחלטותיהם – יש הרבה מטפלות שעושות עבודה מדהימה גם בעבור שכר זעום, ויש הרבה הורים שמצליחים לתת לילדים שלהם את מה שצריך גם אם הם עובדים שעות נוספות – אבל זה לא משנה את התחושה שמשהו בסיסי מאוד, יסודי מאוד, לא בסדר. וכמעט כל אדם בן 25 עד 45 במדינה שלנו מרגיש את זה טוב טוב. כל יום. כל שעה. כי זה נכנס לתוך הבית, לתוך מערכות היחסים, וזה מתבטא בלוח משימות עמוס לעייפה, בשעות שינה מצטמצמות, בהיעדר פניות נפשית לעצמך ולזוגתך ולילדים.
כי איזה דור אנחנו מגדלים פה? מה המחיר של המתח והלחץ וחוסר השקט. מה המחיר של הורים שלוקחים על עצמם עוד ועוד רבעי ושלישי משרות. שמתחייבים לעוד ועוד פרויקטים בעבודה רק כדי לא להיות מפוטרים בסבב הבא. שממהרים להשכיב את הילדים לישון כדי לגרד עוד שעתיים עבודה מול המחשב בערב. האם במדינה שבה הרווח מהשכרת דירות והשקעות הון מרקיע שחקים אבל גובה המשכורת לא עלה באופן ריאלי כבר עשור וחצי, מישהו עוד מאמין שעבודה קשה מבטיחה עתיד בטוח?
ילד בן 16 הרג ילד בן 16 השבוע. אני לא בקיא בפרטים וגם לא רוצה להיות, זה עצוב לי מדי. ברור לי שיש כאן גם נסיבות אישיות ואחריות אישית. אבל מי שלא מבין שאת המשולש של מצב כלכלי, התפוררות משפחתית ואלימות אי אפשר לנתק הוא תמים או אוויל. כי אנחנו חיים בחברה שמתחילה לאבד את שפיותה. והמצב רק מידרדר.
(צילום: משה אליהו)
(נכתב ב-6 בינואר 2014)
אני נשוי שבע שנים בלי ילד, אז בעלי מתחיל להתנהג בצורה מוזרה, חוזר הביתה בזמן האחרון וכבר לא מבלה איתי, והוא התגרש ממני. אז נעשיתי עצובה מאוד ואבדה בחיים כי הרופא אמר לי שאין דרך להיכנס להריון, זה באמת יאמל את חיי. עד שנתקלתי בחבר שסיפר לי על DR ALABA מהאינטרנט, כיצד הוא עזר לנשים רבות עם בעיות דומות שעובר עלי, אז יצרתי איתו קשר בכתובת: dralaba3000@gmail.com והסברתי לו. הוא אמר לי את כל מה שאני צריך לתת לפני שהוא יכול לוותר על הכישוף להחזיר את בעלי, מה שעשיתי, והוא שלח תפילה עוצמתית שהייתי צריך לומר באמצע הלילה בזמן שהוא מטיל את כישוף האהבה. זה היה נס 48 שעות אחר כך בעלי היחיד חזר אלי והתנצל על כל מה שעשה ואמר לי שהוא מוכן לגמרי לתמוך בי בכל דבר שארצה. התקשרתי במהירות ל- ALABA וסיפרתי לו מה קורה באותו הרגע, והוא גם הכין ושלח לי תרופה שאמרה שהיא תרפא כל מחלה או זיהום לא רצויות שמונעות ממני להרות ואז הורה לי על כך. איך להשתמש בזה לפני שפוגשים את בעלי. זה אחרי השימוש בעשב ובשורש הילידים הזה, כעבור כמה שבועות התחלתי להרגיש סימני הריון בכל מקום, אני ממש בהריון, פשוט ילדתי ילד ב -1 לחודש זה. אני מבטיח להודיע לכל העולם על ד"ר אלאבא כדי לשמור על היחסים שלי כמו גם לתת לי ילדים. אני יכול לקרוא בגאווה שלי היום. לכל אישה שמוצאת זאת בלתי אפשרית, הנה ההזדמנות שלך לחייך ולהביא אושר למשפחתך, אנא צרו קשר עם ד"ר אלבא דוא"ל: dralaba3000@gmail.com או צרו קשר עם מספר הוואטסאפ שלו: +2349071995123, הוא אלוהים שנשלח להחזיר מאהבים אבודים ולהביא לך אושר.
השבמחק