יום שלישי, 22 ביולי 2014

אנחנו כל כך מרוכזים בעצמנו

אנחנו כל כך מרוכזים בעצמנו.

אתמול יצא לי לדבר במקרה עם מישהו על העימות עם החמאס והוא שוב מכר לי את "עשיו שונא ליעקב". בלי להתכוון נתתי לו הרצאה על המורכבות של העמדה של החמאס כיום (לעומת הסבב הקודם) עם שינויי השלטון במצרים, והמלחמה בסוריה עם התמיכה של חיזבאללה באסד, וההקמה של דאעש והחליפות המוסלמית בעיראק וההשפעה של זה על דעת הקהל העולמית וכדומה. לא איזה ניתוח מורכב, סתם דברים שאני יודע מפה ומשם. הוא היה המום. לא היה לו מושג.

הייתי שמח אם מערכת החינוך שלנו הייתה משקיעה בללמד את הילדים שלנו היסטוריה כללית, מזרח תיכון, אסלאם ונצרות וכו' כבר מכיתה א'. קצת פחות לימודי יהדות וציונות. קצת לפתוח את הראש.

הרי אנחנו חיים בתקופה מעניינת חבל על הזמן. לא רק פה בישראל-עזה-גדה:

עיראק עם דאעש והכורדים. מצרים עם שלטון מכוון צבא מול אחים מוסלמים. סוריה עם המורכבות שלה. אוקראינה-רוסיה עם הסיפוח של קרים והחשש לחלוקה בין מזרח ומערב. הרפובליקה המרכז אפריקנית עם המוסלמים נגד הנוצרים. אלג'יריה והטרור של אל קעידה במגרב. הודו-פקיסטן והמאבק על קשמיר. סעודיה עם הפגנות שלא זוכות כמעט לדיווחים. תאילנד עם ההפיכה הצבאית והמאבק בין החולצות האדומות והצהובות. הפיליפינים. אירופה עם המהגרים, הימין הקיצוני והמשבר הכלכלי. מקסיקו והאלימות בין קרטלי הסמים, הממשלה והמיליציות האזרחיות. פרו, צ'ילה וארגנטינה עם אי השקט החברתי, ההפגנות והשביתות. סומליה והמאבק נגד אל-שבאב. קניה עם הפיגועים וההתמרמרות המוסלמית. סכסוכי הגבול בין קירגיזסאטן וטג'יקיסטאן.

הכול קורה עכשיו. לא לפני שנה ולא לפני עשור. כדאי לפתוח את האזניים. ועם כל זאת השאלה היא לאן כל זה מוביל ומהם התהליכים ארוכי הטווח.

זהו בינתיים. סתם כמה מחשבות לחלוק אתכם. קשה לי לעבוד היום בגלל המצב והכול.

מי שמחפש מקור אמין ומתומצת לידע על הסכסוכים וההתפתחויות הללו (פחות טוב למדינות מערביות), הנה:

 http://www.crisisgroup.org/en/publication-type/crisiswatch/crisiswatch-database.aspx

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה