איזה יום שזה היה.
ניגשתי לבנק בשעת בוקר חגיגית כדי לקחת הלוואה לסגירת המינוס. פקידת הבנק עזרה ללא לאות בהחלטות הקשות: את זה לפרוס, את ההוא למתוח, עדיף שההחזר יהיה בעשירי ולא בראשון. כתבה נימוקים כבדי משקל למרכז אישור ההלוואות: זה מקום העבודה של הבעל, האישה בדיוק חזרה לעבוד, הנה ממוצעי ההכנסות וההוצאות. ואני, כמו אשכנזי במוסך, מנסה להפגין בקיאות ולדחוק בה עם אחוזי הריבית: נו, הריבית במשק נמוכה היום, זה האינטרס שלכם לתת הלוואות למשקי בית, גם אני קורא דה-מרקר.
ואז, אחרי שהכול אושר וסודר ונחתם, כשאני אורז את מסמכיי ומבקש לצאת, היא שואלת אם אפשר לעניין אותי בפתיחת תוכנית חסכון. חשבתי שהיא מתבדחת. בכל זאת עברנו משהו יחד בשעה האחרונה, לא עדיף שאתמקד בלהחזיר את ההלוואות? אבל הסתבר שהיא רצינית. כנראה שיש להם נוהל כזה בלאומי. כמו מוקדנית בהוט שמנסה למכור לך חבילת ערוצים משודרגת גם כשהתקשרת להתלונן שאין קליטה.
אולי מנימוס, אולי כי היא היתה נחמדה ונואשת, שאלתי אותה מה התנאים של ההלוואה. היא ענתה שמדובר בתוכנית חסכון גמישה, עם יציאה מיידית בלי קנסות, והריבית השנתית היא 0.15%.
חישבתי מהר בראשי, ''כלומר אם אחסוך 1,000 ש''ח בשנה, ארוויח בסוף השנה 15 ש''ח?'' ''לא'', תיקנה אותי הפקידה, ''כדי להרוויח 15 ש''ח תצטרך לחסוך 10,000 ש''ח בשנה''. ''אבל רק על עמלות ביצוע פעולה אני משלם לכם כמה עשרות שקלים בחודש...'' תמהתי, אך היא מיהרה להרגיע אותי, ''תראה, אם תיקח תוכנית חיסכון סגורה נוכל לעלות לריבית של 0.3% בערך, זה באמת לא יוצא הרבה אבל תראה בזה דרך שבה הבנק עוזר לך לא להוציא את הכסף על בזבוזים''.
התבוננתי בפקידה בריכוז אשר אט אט הפכה בדמיוני לאלון גל הפוקד עלי לחיות בהתאם למידותיי. הודיתי לה על העזרה וכשאני כושל את דרכי החוצה הספקתי להבחין במודעה כחולה צועקת אלי מן המסכים המהבהבים: ''מרן הרב אלישיב מברך את ראשי בנק לאומי''.
נשמתי עמוק וסוף סוף נרגעתי.
ניגשתי לבנק בשעת בוקר חגיגית כדי לקחת הלוואה לסגירת המינוס. פקידת הבנק עזרה ללא לאות בהחלטות הקשות: את זה לפרוס, את ההוא למתוח, עדיף שההחזר יהיה בעשירי ולא בראשון. כתבה נימוקים כבדי משקל למרכז אישור ההלוואות: זה מקום העבודה של הבעל, האישה בדיוק חזרה לעבוד, הנה ממוצעי ההכנסות וההוצאות. ואני, כמו אשכנזי במוסך, מנסה להפגין בקיאות ולדחוק בה עם אחוזי הריבית: נו, הריבית במשק נמוכה היום, זה האינטרס שלכם לתת הלוואות למשקי בית, גם אני קורא דה-מרקר.
ואז, אחרי שהכול אושר וסודר ונחתם, כשאני אורז את מסמכיי ומבקש לצאת, היא שואלת אם אפשר לעניין אותי בפתיחת תוכנית חסכון. חשבתי שהיא מתבדחת. בכל זאת עברנו משהו יחד בשעה האחרונה, לא עדיף שאתמקד בלהחזיר את ההלוואות? אבל הסתבר שהיא רצינית. כנראה שיש להם נוהל כזה בלאומי. כמו מוקדנית בהוט שמנסה למכור לך חבילת ערוצים משודרגת גם כשהתקשרת להתלונן שאין קליטה.
אולי מנימוס, אולי כי היא היתה נחמדה ונואשת, שאלתי אותה מה התנאים של ההלוואה. היא ענתה שמדובר בתוכנית חסכון גמישה, עם יציאה מיידית בלי קנסות, והריבית השנתית היא 0.15%.
חישבתי מהר בראשי, ''כלומר אם אחסוך 1,000 ש''ח בשנה, ארוויח בסוף השנה 15 ש''ח?'' ''לא'', תיקנה אותי הפקידה, ''כדי להרוויח 15 ש''ח תצטרך לחסוך 10,000 ש''ח בשנה''. ''אבל רק על עמלות ביצוע פעולה אני משלם לכם כמה עשרות שקלים בחודש...'' תמהתי, אך היא מיהרה להרגיע אותי, ''תראה, אם תיקח תוכנית חיסכון סגורה נוכל לעלות לריבית של 0.3% בערך, זה באמת לא יוצא הרבה אבל תראה בזה דרך שבה הבנק עוזר לך לא להוציא את הכסף על בזבוזים''.
התבוננתי בפקידה בריכוז אשר אט אט הפכה בדמיוני לאלון גל הפוקד עלי לחיות בהתאם למידותיי. הודיתי לה על העזרה וכשאני כושל את דרכי החוצה הספקתי להבחין במודעה כחולה צועקת אלי מן המסכים המהבהבים: ''מרן הרב אלישיב מברך את ראשי בנק לאומי''.
נשמתי עמוק וסוף סוף נרגעתי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה