אפתח בגילוי נאות: את אשתי הכרתי כשהדרכתי ב''גשר''. ההורים של אשתי הכירו
ב''גשר''. אח של אשתי וזוגתו הכירו ב"גשר". הילדים שלנו הולכים למסגרות
מעורבבות. החברים שלנו מגיעים מכל סוגי ההגדרות הדתיות/מסורתיות/חילוניות
בישראל (כולל הלא-מוגדרים). אנחנו כל כך דוגמא לחיים יהודיים משותפים עד
שלרגל 40 שנה לארגון ''גשר'' בחרו לכתוב עלינו כתבה מפרגנת באיזה מגזין
אמריקני יהודי.
ואולי דווקא בגלל שאני מכיר טוב מאוד את החומר ואת הנפשות הפועלות, יוזמת רבני בית הלל לעשות ''שבת ישראלית'' מעצבנת אותי כל כך.
כי מה יש לנו כאן?
"שבת של חיבור בין דתיים וחילונים"? תודה, אבל למה לא להתחיל מהשורש? מה דעתכם על הרעיון לפעול כדי שכל מסגרות החינוך בישראל יהיו מעורבות ולא נפרדות. זה אכן ידרוש גם לא מעט מהצד הדתי: המורה לא תבדוק אם הילד שלכם נטל ידיים או התפלל, הילד יבין שיש אנשים שלא מתפללים בבוקר או לא צמים ביום כיפור, הילד ילמד גם יותר על נושאים הומניסטיים ומדעיים וקצת פחות שעות יהדות ותורה. מצד שני, ככה באמת יהיה חיבור טבעי בין דתיים וחילונים ולא מפגש מאולץ, מלאכותי וחד-פעמי.
"דתיים וחילוניים"? מה אנחנו בשנות ה-70? אתם לא יודעים שכמעט מחצית מן הישראלים היהודים מגדירים את עצמם מסורתיים? אתם לא יודעים שהחלוקה הדיכוטומית הזאת לא רלוונטית כמעט ליהודי ארצות האסלאם? ועוד לא דיברנו על ההדרה של הקונסרבטיבים והרפורמים שכ-7% מהיהודים בישראל כיום מזדהים איתם. ההתעקשות לדבר שוב במונחים הדיכוטומיים האלה עושה גם עוול לחילונים שמוצגים כבורים גמורים ביהדות (וראו המדריך לאירוח דתיים שהתייחסתי אליו בפוסט אחר) וגם לדתיים שמוצגים כקבוצה שיש לה מנהגים והשקפות אחידות.
"שבת ישראלית"? חשבתם קצת כשערכתם במובלע את המשוואה ישראלית=יהודית והוצאתם שוב מן הזהות הישראלית את אזרחי ישראל הערבים-פלסטינים ואת מאות אלפי העולים שאינם יהודים על פי ההלכה?
"לפעול להסכמות על אופייה של השבת במרחב הציבורי"? אתם באמת חושבים שמה שצריך זה עוד דיוני שולחן-שבת עקרים של "מה זה שבת בשבילי" בסגנון מפגשי "גשר" בבתי הספר? הרי מה שצריך זה הסכמות פוליטיות ומנהיגות אמיצה שתיישם סוף סוף את מה שכבר הוסכם עליו באינספור דוחות: הפעלת תחבורה ציבורית בשבת ובעיקר קווי לילה כדי שהנוער לא ינהג בשכרות ביום שישי בערב, המשך פתיחת מוסדות תרבות, הקפדה ואכיפה גדולה יותר של פתיחת עסקים בשבת, כולל במרכזי הקניות הגדולים, כדי שכמה שפחות אנשים ונשים ממעמד נמוך יצטרכו לעבוד בשבת.
"מיצוב השבת כיום של רוח, תרבות וקהילה"? עזבו את האזרחים בשקט ותנו לכל אדם ולכל קהילה לעצב בעצמה את השבת. הרי השבת של הדתיים גם ככה סובבת סביב בית הכנסת והמשפחה, אז אולי תתנו למי שאינם דתיים להחליט בעצמם כיצד הם רוצים לציין את השבת שלהם? כבר יש מספיק יוזמות חילוניות, קונסרבטיביות ורפורמיות לעניין הזה, תודה לאל, ויש הרבה אנשים שסתם אוהבים ליהנות מיום חופשי בלי הגדרות מיותרות. ההתעקשות שלכם לעצב גם את השבת של החילונים נתפסת ובצדק כניסיון שלכם להשפיע ולכפות.
מההתכתבות שלי עד כה עם מי שאחראים לשבת הזאת או נוטלים בה חלק אני מרגיש מהם תחושה עמוקה של עלבון. הם באמת לא מבינים מה הבעייה עם יוזמת החיבור הכל כך יפה הזאת. הרי הם אפילו הוציאו פסק הלכה שמאפשר להזמין חילונים לארוחה למרות חילול השבת. הרי הם אפילו המליצו שמשפחות חילוניות תארחנה משפחות דתיות ולא רק שדתיים יזמינו חילונים כמו שלרוב קורה ביוזמות כאלה. הרי ה"מדריך לאירוח דתיים" שהם ניסחו אמור בסך הכול לגרום שלא תהיינה אי נעימויות – שדתי שייכנס לשירותים בבית של חילוני ולא ימצא שם נייר טואלט חתוך לא יצטרך לצאת החוצה ולומר לאשתו בזעם: "שפרה, עכשיו חוזרים הביתה, לא מכבדים אותנו בבית החילוני הזה".
ואני אומר: זיהיתם נכון שיש בעיה בנושא דת ומדינה ויחסים בין קבוצות שונות בחברה היהודית בישראל - לכו על טיפול שורש: נישואין וגירושין, הסדרת השבת ברמה הציבורית-פוליטית, יחסי גברים נשים, גיור, חינוך משותף. אל תחזרו שוב על ניסיונות הפלסטר של ההידברות. ניסו את זה 40 שנה ב"גשר". לא עבד.
ואולי דווקא בגלל שאני מכיר טוב מאוד את החומר ואת הנפשות הפועלות, יוזמת רבני בית הלל לעשות ''שבת ישראלית'' מעצבנת אותי כל כך.
כי מה יש לנו כאן?
"שבת של חיבור בין דתיים וחילונים"? תודה, אבל למה לא להתחיל מהשורש? מה דעתכם על הרעיון לפעול כדי שכל מסגרות החינוך בישראל יהיו מעורבות ולא נפרדות. זה אכן ידרוש גם לא מעט מהצד הדתי: המורה לא תבדוק אם הילד שלכם נטל ידיים או התפלל, הילד יבין שיש אנשים שלא מתפללים בבוקר או לא צמים ביום כיפור, הילד ילמד גם יותר על נושאים הומניסטיים ומדעיים וקצת פחות שעות יהדות ותורה. מצד שני, ככה באמת יהיה חיבור טבעי בין דתיים וחילונים ולא מפגש מאולץ, מלאכותי וחד-פעמי.
"דתיים וחילוניים"? מה אנחנו בשנות ה-70? אתם לא יודעים שכמעט מחצית מן הישראלים היהודים מגדירים את עצמם מסורתיים? אתם לא יודעים שהחלוקה הדיכוטומית הזאת לא רלוונטית כמעט ליהודי ארצות האסלאם? ועוד לא דיברנו על ההדרה של הקונסרבטיבים והרפורמים שכ-7% מהיהודים בישראל כיום מזדהים איתם. ההתעקשות לדבר שוב במונחים הדיכוטומיים האלה עושה גם עוול לחילונים שמוצגים כבורים גמורים ביהדות (וראו המדריך לאירוח דתיים שהתייחסתי אליו בפוסט אחר) וגם לדתיים שמוצגים כקבוצה שיש לה מנהגים והשקפות אחידות.
"שבת ישראלית"? חשבתם קצת כשערכתם במובלע את המשוואה ישראלית=יהודית והוצאתם שוב מן הזהות הישראלית את אזרחי ישראל הערבים-פלסטינים ואת מאות אלפי העולים שאינם יהודים על פי ההלכה?
"לפעול להסכמות על אופייה של השבת במרחב הציבורי"? אתם באמת חושבים שמה שצריך זה עוד דיוני שולחן-שבת עקרים של "מה זה שבת בשבילי" בסגנון מפגשי "גשר" בבתי הספר? הרי מה שצריך זה הסכמות פוליטיות ומנהיגות אמיצה שתיישם סוף סוף את מה שכבר הוסכם עליו באינספור דוחות: הפעלת תחבורה ציבורית בשבת ובעיקר קווי לילה כדי שהנוער לא ינהג בשכרות ביום שישי בערב, המשך פתיחת מוסדות תרבות, הקפדה ואכיפה גדולה יותר של פתיחת עסקים בשבת, כולל במרכזי הקניות הגדולים, כדי שכמה שפחות אנשים ונשים ממעמד נמוך יצטרכו לעבוד בשבת.
"מיצוב השבת כיום של רוח, תרבות וקהילה"? עזבו את האזרחים בשקט ותנו לכל אדם ולכל קהילה לעצב בעצמה את השבת. הרי השבת של הדתיים גם ככה סובבת סביב בית הכנסת והמשפחה, אז אולי תתנו למי שאינם דתיים להחליט בעצמם כיצד הם רוצים לציין את השבת שלהם? כבר יש מספיק יוזמות חילוניות, קונסרבטיביות ורפורמיות לעניין הזה, תודה לאל, ויש הרבה אנשים שסתם אוהבים ליהנות מיום חופשי בלי הגדרות מיותרות. ההתעקשות שלכם לעצב גם את השבת של החילונים נתפסת ובצדק כניסיון שלכם להשפיע ולכפות.
מההתכתבות שלי עד כה עם מי שאחראים לשבת הזאת או נוטלים בה חלק אני מרגיש מהם תחושה עמוקה של עלבון. הם באמת לא מבינים מה הבעייה עם יוזמת החיבור הכל כך יפה הזאת. הרי הם אפילו הוציאו פסק הלכה שמאפשר להזמין חילונים לארוחה למרות חילול השבת. הרי הם אפילו המליצו שמשפחות חילוניות תארחנה משפחות דתיות ולא רק שדתיים יזמינו חילונים כמו שלרוב קורה ביוזמות כאלה. הרי ה"מדריך לאירוח דתיים" שהם ניסחו אמור בסך הכול לגרום שלא תהיינה אי נעימויות – שדתי שייכנס לשירותים בבית של חילוני ולא ימצא שם נייר טואלט חתוך לא יצטרך לצאת החוצה ולומר לאשתו בזעם: "שפרה, עכשיו חוזרים הביתה, לא מכבדים אותנו בבית החילוני הזה".
ואני אומר: זיהיתם נכון שיש בעיה בנושא דת ומדינה ויחסים בין קבוצות שונות בחברה היהודית בישראל - לכו על טיפול שורש: נישואין וגירושין, הסדרת השבת ברמה הציבורית-פוליטית, יחסי גברים נשים, גיור, חינוך משותף. אל תחזרו שוב על ניסיונות הפלסטר של ההידברות. ניסו את זה 40 שנה ב"גשר". לא עבד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה