תפילת
שחרית של יום טוב של סוכות. בתי בת השנתיים וחצי יושבת לצדי ובידה סידור
הפוך של ילדים. אני יושב שקט, שקוע בהרהורים, עייף מהיקיצה המוקדמת
ומההיענות המתמדת לגחמותיהם של הילדים. פתאום היא מטלטלת את ידי חזק,
נחרדת, מצביעה לעבר המתפללים העומדים - ''אבא, אתה צריך לקום, כולם קמים
עכשיו''.
אני מתרומם לאיטי, מצטרף שוב לתפילה, מקשיב לחזן שקורא ''אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנו''ּ. ועכשיו היא נרגעת. לא פגעתי בשלום המדינה.
אני חושב על הכוח המצמית של הקבוצה, על ההפנמה של נורמות חברתיות בגיל כה צעיר, על שסרבנות מכל סוג היא מאורע נדיר כל כך עד שנשגב ממני מדוע אנשים יראים מפניה. אבל הנה גם אני נסחף בזרם ומהנהן בהסכמה ''וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ''.
אני מתרומם לאיטי, מצטרף שוב לתפילה, מקשיב לחזן שקורא ''אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנו''ּ. ועכשיו היא נרגעת. לא פגעתי בשלום המדינה.
אני חושב על הכוח המצמית של הקבוצה, על ההפנמה של נורמות חברתיות בגיל כה צעיר, על שסרבנות מכל סוג היא מאורע נדיר כל כך עד שנשגב ממני מדוע אנשים יראים מפניה. אבל הנה גם אני נסחף בזרם ומהנהן בהסכמה ''וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ''.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה