יום רביעי, 12 באוגוסט 2015

מכבי סניף ירושלים. רשמי אוגוסט.


קופת חולים מכבי, סניף ראשי ירושלים, מחלקת תשלומים והתחייבויות, אוגוסט 2015. אני מחכה בתור המסודר, ממתין ליד משרדה הפתוח של סגנית מנהל הסניף. היא משוחחת עם לקוח חרדי מבוגר, מסבירה לו בסבלנות את הפרוצדורה לקבלת החזרים על טיפול רפואי של בת משפחה, מפרטת מה עליו לעשות כדי לא ליפול בטעות בין הכסאות ולאבד את זכויותיו. אחר כך היא מתעניינת במוצא שלו, בתעסוקת משפחתו. הם מוצאת אליו קשר היסטורי משוער והם נפרדים במחוות חיבה. בדלפק שמולי קשישה עייפה מוציאה מתיקה שלל קבלות וחשבוניות על תרופות. הפקידה משוחחת איתה ברוסית, בודקת באריכות את המסמכים, מסבירה לה על אילו תרופות אפשר או אי אפשר לקבל החזר, מנווטת אותה ביד רמה בתוך סבך סעיפי חוק בריאות ממלכתי והסדרי סל התרופות. מסבירה לה איך בעתיד תוכל לחסוך יותר על הוצאותיה. לידה יושבת פקידה-מנהלת נמרצת שכותבת בקפדנות ביומנה רשמים מתפקודה של המחלקה. בה בעת היא גם עונה על שאלות של לקוחות מזדמנים ומסבירה לפקידות איך לזרז את השירות. גם לי היא עוזרת ומסבירה לי איך אוכל לשלוח בפקס טופס חסר במקום להגיע שוב כדי לקבל החזר.

במדד הדמוקרטיה 2015 קיבלו קופות החולים ציוני אמון גבוהים ביותר מהציבור הישראלי. יותר מהכנסת. יותר מהממשלה. יותר מהמשטרה. יותר מבית המשפט העליון. וכמו תמיד, אני אוהב את ירושלים.