יום ראשון, 19 באוקטובר 2014

כתיבת הצעת מחקר במדעי החברה (מדריך למתחילים)



פרפראזה על מטבע לשון מוכר: הקשר שבין משתנה שולי כלשהו לתופעה חברתית/פוליטית/כלכלית נפוצה

בשני העשורים האחרונים, על רקע התפתחות היסטורית/טכנולוגית/חברתית כלשהי, אנו עדים לפריחה מחקרית רחבת היקף בתחום מדעי החברה על אודות תופעה חברתית/פוליטית/כלכלית נפוצה. החוקר א' ומומחים נוספים בתחום הכלכלה הפוליטית, אשר זכו בהמשך לכינוי "אסכולת שם העיר שבה ערכו את הכינוס הראשון שלהם", נטו לספק הסברים מאקרו-כלכליים ופוליטיים-רציונאליים לתופעה זו (מקורות: המאמר המוקדם של חוקר א' שבו הופיע הטיעון המקורי לראשונה, הספר של חוקר א' שהוא למעשה הרחבה של המאמר, עוד 6 מאמרים מאוחרים יותר של אותו החוקר שחוזרים על אותו הטיעון). לעומתם, קבוצת חוקרים מתחום לימודי התרבות סבורים כי נורמות אתניות-דתיות ומיתוסים פוליטיים ייחודיים מסבירים הבדלים בין-מדינתיים באופן התפתחותה של התופעה החברתית/פוליטית/כלכלית הנפוצה. תרומתה המרכזית של אסכולה זאת הייתה בניסוחו ובהגדרתו של מושג ה"היה כבר מושג כזה בשנות ה-70 וה-80 אבל נתנו לו שם חדש" אשר מאיר באור חדש ומקורי את ההיבטים ה"רכים" יותר של התופעה. לבסוף, קבוצת חוקרות (אני מקווה שהשם הסקנדינבי הבלתי ניתן להגייה הוא אכן שם של אישה) וחוקרים, אשר רובם ככולם שייכים לתחום הסוציולוגיה הביקורתית, פירשו את התופעה החברתית/פוליטית/כלכלית הנפוצה תוך התייחסות להקשר החברתי-קבוצתי הרחב שבתוכו היא מתקיימת. קבוצה זו שמה דגש על האינטראקציות הבין-אישיות והרב-דוריות היוצרות את התופעה "מלמטה", משעתקות אותה ומאפשרות את המשך קיומה.

בה בעת, בשנים האחרונות התפתח ויכוח מחקרי נוקב בנוגע לשאלה האם התופעה החברתית/פוליטית/כלכלית הנפוצה היא תופעה חדשה או מתמשכת (לצטט את מאמר הסקירה ההוא מה-Annual Review of Sociology; אין לי מושג אם זה באמת ויכוח משמעותי כי לא שמעתי עליו עד לפני חודשיים, אבל נקווה שכן): מן הצד האחד, חוקרים השייכים לאסכולת ההבנייה החברתית (הקונסטרוקטיביזם) טוענים כי אליטות חברתיות/פוליטיות/כלכליות/תרבותיות/תקשורתיות יצרו כמעט יש מאין את התופעה, תוך המצאת סמלים חדשים ושיבוש של הסדר החברתי הקודם על מנת לצבור הון פוליטי/חברתי/כלכלי. מן הצד האחר, חוקרים המשייכים עצמם ברובם לאסכולת המוסדיות ההיסטורית (לבדוק אם ככה הם באמת קוראים לעצמם) מראים כי התופעה אינה חדשה וכי המוסדות החברתיים שאפשרו את קיומה של התופעה – והמדובר הן על המוסדות הבירוקראטיים הפורמאליים והן על המוסדות החברתיים הבלתי פורמאליים – ניתנים לזיהוי כבר בתקופה היסטורית מוקדמת יחסית, כלומר בתקופת המודרניזציה המוקדמת בארצות אירופה (למדתי בתואר הראשון רק את "מבוא לעת החדשה המאוחרת" כך שהמאה ה-19 היא מבחינתי ראשית ההיסטוריה).

במקביל למחקרים התיאורטיים אשר נסקרו בשתי הפסקאות הקודמות, נערכו בשנים האחרונות מחקרים אמפיריים רבים אשר ניסו להכריע בין ההסברים התיאורטיים השונים לתופעה החברתית/פוליטית/כלכלית הנפוצה, אולם התוצאות אשר התקבלו עד כה מן המחקרים הללו אינן חד משמעיות. מחקרים השוואתיים כמותניים-סטטיסטיים אשר נערכו על מגוון רחב של מקרים (N גדול) הראו כי המשתנים הכלכליים והפוליטיים השפיעו באופן מובהק מן הבחינה הסטטיסטית על מידת שכיחותה של התופעה הנפוצה, ולפיכך איששו במידה רבה את טענותיה של גישת הכלכלה הפוליטית. לעומתם, מחקרים מתחום חקר השיח אשר בחנו טקסטים היסטוריים מכוננים ובעיקר אוטוביוגרפיות של השחקנים החברתיים המרכזיים שהיו מעורבים בתופעה הראו כיצד השיח ההגמוני של האליטות החברתיות והסמלים התרבותיים הכרוכים בו כוננו ושיעתקו את התופעה. לפיכך, מחקרים אלה תומכים בעיקרם בטענותיה של הגישה התרבותית. לבסוף, מחקרים איכותניים שכללו ריאיונות עומק ותצפיות על פרקטיקות חברתיות עכשוויות שהן חלק מן התופעה הנפוצה מצאו כי דפוס היחסים בין אנשים ונשים המשתתפים באופן פעיל בתופעה, ובעיקר הסוציאליזציה (החיברות) הכרוך בהשתתפות בטקסי מעבר שנתיים ורב-דוריים הקשורים אליה, הם מרכיב חשוב בהתמשכותה והתפתחותה של התופעה לאורך שנים ודורות. ברור, אם כן, כי מחקרים אלה תומכים בפרשנותה של אסכולת הסוציולוגיה הביקורתית לחקר התופעה החברתית/פוליטית/כלכלית הנפוצה.

מסקירת הספרות עד כה מפתיע לגלות (בעצם לא עד כדי כך מפתיע, אבל צריך להצדיק את ההצעה) כי המחקרים הקיימים לא התייחסו לאופן שבו משפיע משתנה שולי כלשהו על התופעה החברתית/פוליטית/כלכלית הנפוצה (אמנם חוקרת ג' הכניסה את המשתנה השולי לרגרסיה שלה בפרסום משנת 2012, אולם אופן המדידה של המשתנה השולי במחקר שלה שנוי במחלוקת וארחיב על כך בהמשך בהערת שוליים בפסקה המתודולוגית). בנוסף, מרבית המחקרים האמפיריים עסקו בתופעה כפי שבאה לידי ביטוי בעיקר בארצות הברית ובמדינות אירופה, ומחקרים אשר בוחנים את התופעה באזורים נוספים בעולם, ובעיקר במזרח התיכון, בדרום ומרכז אמריקה, באסיה ובאפריקה (כלומר כל המקומות שהם לא אירופה וצפון אמריקה) הם נדירים יחסית. במחקר הנוכחי, אבדוק את התופעה החברתית/פוליטית/כלכלית הנפוצה כפי שבאה לידי ביטוי בישראל (או במדינה אחרת שאני מכיר את שפת הדיבור והכתיבה בה) בשני העשורים האחרונים. מעבר לכך שלא נערך מחקר מקיף על אודות תופעה זאת בהקשר של המקרה הישראלי, ישראל מהווה מקרה בוחן מעניין בגלל האופן שבו המשתנה השולי שעומד במוקד מחקר זה השפיע באופן ייחודי על התופעה החברתית/פוליטית/כלכלית הנפוצה. המשתנה השולי הוא משמעותי במקרה הישראלי בגלל סיבה היסטורית או חברתית מסוימת (שלמדתי עליה בקורס המבוא לתקשורת/פוליטיקה/כלכלה/תרבות/ביטחון/פמיניזם/חברה בישראל בתואר הראשון). אציין, כי אינני סבור כי ישראל היא מקרה ייחודי, אלא טוען כי היא מייצגת את קבוצת המדינות הלא-מערביות המעורבות מבחינה אתנית-לאומית אשר זכו לעצמאות במהלך הגל השני של הדמוקרטיה (זה הגל השני או השני וחצי? לחפש בויקיפדיה או בפורטל סיכומים של סטודנטים אמריקנים). לסיכום חלק זה, מבחינה תיאורטית המחקר הנוכחי מנסה לקדם גישה של "שם חדש כדי שלא ישימו לב שזאת בסך הכול וריאציה על גישת הכלכלה הפוליטית" ובכך לתרום באופן ייחודי לספרות הקיימת על אודות התופעה החברתית/פוליטית/כלכלית הנפוצה.

מבחינה מתודולוגית, המחקר הנוכחי ישלב בין גישות איכותניות, היסטוריות וכמותניות-סטטיסטיות לחקר התופעה. חוקר ז' וחוקרת ח' (האבות המייסדים של המחקר המשולב במדעי החברה, לצטט את ארבעת הספרים שלהם בנושא) ממליצים על שימוש בשיטת מחקר משולבת שכן כך ניתן להתגבר על ההטיות האונטולוגיות והאפיסטמולוגיות (וואו, זה נשמע טוב) הכרוכות בשימוש בשיטת מחקר יחידה, דבר אשר חשוב במיוחד כאשר בוחנים תופעה כה רחבה ורבת-פנים (סיכוי טוב שבסוף אוריד את כל ההיבט הכמותני-סטטיסטי כי הניתוח האיכותני ייקח לי פי 3 זמן ממה שתכננתי). מבחינה איכותניות, אערוך ריאיונות עומק עם כ-40 פעילים ושחקנים מרכזיים (עדיף לזרוק מספר מאשר לכתוב "רבים" – זה נשמע יותר רציני) אשר נוטלים חלק בתופעה החברתית/פוליטית/כלכלית הנפוצה וכן אערוך תצפיות משתתפות במהלך אירועים מרכזיים כלשהם הקשורים לתופעה. מבחינה כמותנית-סטטיסטית, אצור מאגר נתונים חדש אשר יכלול את נתוני הלמ"ס/משרדי ממשלה/רשויות אחרות/סקרי דעת קהל/מאגרים קיימים, תוך מדידה חדשה של המשתנה השולי (אף אחד לא מדד אותו עד כה כי הוא, כאמור, שולי) המתבססת על ניתוח תוכן כמותני של מסמכים/כתבות עיתונאיות/נתונים/אחר מן השנים 1990 עד 2013. הנתונים זמינים לניתוח בארכיון או ספרייה כלשהי בירושלים/תל אביב (מזל שאני לא גר בפריפריה). עד כה ניסחתי ספר קידוד וערכתי פיילוט על כל המסמכים/כתבות/נתונים/אחר בשנים 1990 ו-2005 והתוצאות מראות כי אכן קיים קשר בין המשתנה השולי ובין התופעה החברתית/פוליטית/כלכלית הנפוצה (ראה נספח א', להוסיף גרפים פשוטים וצבעוניים כדי שגם הסוקרים שקשה להם עם סטטיסטיקה ו/או שאינם מהתחום שלי יצליחו להבין את הניתוח).

אני סבור כי מחקר זה חשוב וראוי למימון/תמיכת הקרן/אישור הועדה המלווה/אישור המחלקה מארבע סיבות מרכזיות. ראשית, המחקר עוסק בתופעה חברתית/פוליטית/כלכלית נפוצה אשר לא זכתה לתשומת לב מספקת בנוגע למקרה הישראלי/האחר. שנית, הוא מעלה למרכז הדיון משתנה שולי כלשהו אשר לא זכה עד כמה לתשומת לב מחקרית מספקת במחקר האקדמי בנושא וכמו כן לא נמדד באופן מוקפד במחקרים האמפיריים הקיימים. שלישית, מבחינה תיאורטית, המחקר הנוכחי מבקש לקדם גישה מחקרית חדשה לנושא: "שם חדש כדי שלא ישימו לב שזאת בסך הכול וריאציה על גישת הכלכלה הפוליטית". לבסוף, אני מקווה כי ההבנה כיצד המשתנה השולי משפיע על התופעה החברתית/פוליטית/כלכלית הנפוצה עשוי לתת בידינו רעיונות חדשים כיצד להתמודד עם התופעה הנ"ל, הן בישראל והן מחוצה לה, ובכך לעזור בקידום השלום/מיגור העוני/התמודדות עם שסעים חברתיים/שיכוך המתח הבין-עדתי/הגברת הצמיחה/יצירתה של חברה דמוקרטית/קידום הקריירה שלי.


6 תגובות:

  1. חנן, אתה מנסה לרמוז שהמחקר שלי שולי??? הוא לא שולי, הוא מחדש בתחום איזוטרי.
    תתבייש לך ככה ללעוג לאנשים.
    ואגב, גם מדעי הרוח.

    השבמחק
  2. מעולה! שולח לכל הסטודנטים שלי, עם קרדיט כמובן: (כהן, 2014).

    השבמחק
  3. מצוין.. אגב, נדמה לי שזה תרגיל שאפשר להפעיל על ז'אנרים נוספים, הטקסט האקדמי אינו ייחודי במובן זה.

    השבמחק
  4. מבריק! צריך לתת את זה לסטודנטים בקורסי מבוא בתואר ראשון - או שכולם יירשמו לדוקטורט ויגישו הצעות מחקר מצטיינות, או שהם ינוסו על נפשם וינסו את מזלם בתחומים פחות הזויים מאקדמיה. מצחיק, שנון ומייאש - בקיצור, כל מה שכתיבה טובה צריכה להיות.

    השבמחק
  5. הצעה מעולה, בול כמו שלי, ומכאן גם שלי מעולה ;). אני מציעה להוסיף אותה לוורד כטמפלט להצעות מחקר במד"ח (לפחות יצא לך משהו מזה).

    השבמחק