יום חמישי, 7 ביולי 2016

שחר רז נולדה לעולם

תינוקת נולדת לעולם. העולם אדיש לה או צוחק לה. הכל בעיני המתבונן.

תינוקת נולדת לעולם והיא בוראת עולם שלם חדש בעיניה הקטנות המפזזות באוויר, מחייכת למראה עיניים אנושיות הפוגשות בה בחטף. איזה קסם מדהים. איזו תקשורת אנושית בסיסית, ראשונית, נס של ממש. גרעין זעיר כמוס של אהבה שהוא כל שצריך כדי לשרוד היטב בעולם הזה.

תינוקת נולדת לעולם. אולי בעצם לא תינוקת, לא בן אדם, לא כינויים שאולים מקטגוריות חברתיות כלליות מדיי.

שחר רז נולדה לעצמה, קודם כל לעצמה. ולנו הוריה – חנן ולילך – בשנת 2016 הזאת, באביב הזה שכבר הפך להיות קיץ ולא שמנו לב, בפרברי ירושלים האלה, לאח ולאחיות המקסימים האלה איתן בנימין, רוני והודיה-בר, בין פרחים ועשבים קשים של ארץ ישראל, מול טכנולוגיות זעירות מתוחכמות.

שחר רז נולדה לעולם והיא קודם כל היא היא עצמה, לפני שמות, לפני כינויים, לפני זהויות, לפני משאלות ותקוות ואכזבות. "תנו לי לשוב אל אותה הפינה הנידחת ... מאוהב וזרוק אמיתי בלי זהות וזכויות". ומהם חיינו אם לא משאלה כמוסה, פרדוקסאלית, בלתי ניתנת להגשמה, לשוב בנפש ובגוף ממש אל תוך הפלא הזה של היוולדות חדשה לתוך עולם חי הנברא צעד צעד מול עיניך הקטנות, ללא חוקים, ללא הגדרות, ללא מאמץ.

שחר רז נולדה לעולם וכבר אנחנו מסווגים אותה ומגדירים אותה וכבר היא מתעקשת בחיוך או בדמע לטרוף לנו יום יום את הקלפים.

כי אמרנו שהשאילה מהודיה-בר את הלידה הדרמטית וירידות הדופק ו-4 סיבובים על צווארה של חבל הטבור, והנה היא גדלה ומתפתחת וחוצה בנחישות ובשלווה את כל האחוזונים לצקצוקים מנומסים של אחיות טיפת חלב בחלוקים לבנים.

כי אמרנו שהשאילה מרוני עיניים ירוקות של צינור דמעות חסום, והצטיידנו בשלל מגבונים, טיפות עיניים ומחשבות על ניתוחון בגיל שנה, והנה היא דומעת כרגיל, ולה עיניים מתייבשות מהר, ואין כלל נחיצות בכל התכשירים.

כי אמרנו שהשאילה מאיתן כאבי בטן וקיבה עמוסת ריפלוקס הקאות ובכי ולילות המתארכים בחושך בלי שינה, והנה היא נרגעת בקלות לוקחת פרץ הירדמות ארוך ולא מוסבר ומשאירה לאחרים את כל הכאבים הידועים.

שחר רז נולדה לעולם, שוכבת על שמיכה או מתעניינת הלומת עיניים על מנשא הדוק, לומדת את דרכיה בעולם, מסתגלת לעצמה וגם אנחנו מבקשים להסתגל אל העולם שהשתנה קצת, משהו זז, בינתיים רק טיפה, והתזוזה הזאת קטנה אך יש בה פוטנציאל להפוך הכל.

שחר רז נולדה לעולם ומה נאחל לה ולנו, ואיזו נחמה נמצא בה, ואיך העולם יתברך בה, ואיך אנחנו נקבל כוחות מול העולם?

שתהיה נאמנה לעצמה, נאמנה למשפחתה, נאמנה לחבריה. שתישמר בה אנושיות פשוטה של יום חול. שתצחק הרבה, שתבכה הרבה, שלא תפחד להרגיש עד הסוף, שתעז ללמוד, לממש, להסתקרן. שתאהב ושתהיה נאהבת, שתצחק ושתצחיק, שישכון שלום בינה ובין עצמה. שידיעת השלום תרחף מעליה ותשרה שלום גם עלינו ועל סביבתנו כי חסרים אנו מאוד.  

שחר רז נולדה לעולם ואנחנו אוהבים אותה מאוד.