הקיץ הזה לא יהיה קיץ של תקווה

הקיץ הזה לא יהיה קיץ של תקווה. יבטלו את כל הפסטיבלים. יסגרו את בתי הקולנוע. תסתגרו בבתיכם מאחורי דלתות קרטון. בקיץ הזה לא עוד החיים מוכרחים להימשך. לא תוכלו להמשיך לשקר.

גברים צעירים מסתובבים ברחובות מכנסיהם צמודים שריריהם בתולים מבטם בוחן. ילדים מכים ילדים. נערים הורגים נערים. צעירים משיבים חטא אבות על בנים, שתיקת בנים על אבותם. בנים אכלו בוסר, שיני אבות מרוסקות משוללות לשון. בקיץ הזה הילדים משחקים.

בקיץ הזה הורים פזורי דעת נוטשים מכוניתם בחופזה ילדיהם שכוחים במושב האחורי, אין מי שישבור את החלון. בנותינו זונות. בנינו אנסים. זימת דת ולאום. מופעי חוצות להשקטת מצפון. אכול ושתוה. זלול וסבוא. המבטים קודרים. האברים מפוזרים. הקוצים מחייכים. השריפות קרובות. אתם תאבדו שפיות בקיץ הזה. השעון מכוון. הספירה החלה. היו נכונים.

(תמונה: משה אליהו)