יום שני, 22 ביוני 2015

שלא עשני אישה

ואולי למעשה ברכת "שלא עשני אישה" מעידה על תפיסה חתרנית, ביסקסואלית של זהותו המינית של האדם על פי היהדות. שהרי ברור לנו כי ילדים בני 4, 5 או 6 מקבלים כמובנת מאליה את מציאות חייהם - את מקום מושבם, שפתם, דתם, מעמדם - ומדוע תטרח הקהילה הדתית להזכיר להם בכל בוקר ובוקר שהינם זכרים ולא נקבות? אלא שהדבר מלמד אותנו על ספק עמוק של היהדות בזהותו הגברית הטבעית של הבן הזכר, בבחינת אין אדם נולד גבר אלא נעשה גבר.

תמונת התשליל של ברכת ''שלא עשני אישה'' אף היא מחזקת פרשנות זו, שכן מה פירוש ברכת ''שעשני כרצונו'' המיועדת לבנות-הנקבות אם לא ויתור מודע על המאמץ המתמיד של האישה להיעשות אישה ושל הגבר להיעשות גבר, וקבלה של התוהו ובוהו הדו-מיני הנטוע בנו מבראשית? ומכאן למדנו שסודות ורזים גדולים טמונים בברכות השחר ומעשים כבירים ממעשי המרכבה חרוטים בהן ואין להקב''ה נחת בעולמו עד שיבוא הדרשן המשכיל ויפרשן כרצונו יתברך וכפי דיוקן הראוי להן ואכמ''ל.



אין תגובות:

פרסום תגובה