לזכרו של נדב אלעד

הדיווח על כך שפיגוע הדריסה אמש בגוש עציון היה ככל הנראה תאונת דרכים, הזכיר לי את מותו של ידידי נדב אלעד באוגוסט 2001. נדב נהרג כאשר רכב פלסטיני התנגש בג'יפ שבו נסע כשהיה מפקד צעיר בצנחנים ושירת באותו האזור. מכיוון שהכרתי את אלעד ואת אחיותיו מהתקופה שבה הייתי מדריך בסניף בני עקיבא ברמת אשכול וקצת מתקופת לימודיי בישיבת מעלה גלבוע, הגעתי לנחם את המשפחה בזמן השבעה. הבית היה מלא במבקרים ונכנסתי לחדר שבו ישבה אחותו הגדולה תמר. שניים מן המנחמים שאלו את תמר האם כבר ידוע למשפחה אם מדובר בהתנגשות מכוונת של הפלסטינים בג'יפ הצה"לי או סתם בתאונה, ומן האופן שבו שאלו את השאלה היה ברור לכל הנוכחים שהם מכוונים לכך שאם מדובר בפיגוע אולי תהיה נחמה כלשהי למשפחה שכן נדב לא מת "סתם" אלא נפל בהקשר לאומי-מלחמתי.

את תשובתה הצלולה של תמר אני לא שוכח עד היום. היא אמרה שכל כך הוקל לה כששמעה שמדובר בתאונה ולא בפיגוע מכוון, כי היא כל כך שמחה שהאדם האחרון שנדב ראה בחייו לא היה מישהו ששונא אותו ורוצה להרוג אותו.