יום ראשון, 27 באפריל 2014

איסרו חג

איסרו חג. אני יושב בבית הקפה בשעת בוקר מוקדמת מאוד, לוגם קפה ונוגס בסנדוויץ׳ חמץ שלא מרגש אותי בכלל. כותב לעצמי מטרות להיום ולתקופה הקרובה. מנסה לארגן את החיים אחרי ימים ארוכים של חופשה והסחת דעת מענגת.

פתאום היא מתיישבת מולי. אישה שחומה בחצאית חומה מוזנחת וסנדלי קרוקס צהובים, בידה קפה בוץ בתוך שתי כוסות קרטון של ארומה. היא קוראת לי דויד ומנסה לשכנע אותי לוותר לה על חוב של 300 שקל, הרי מקבלים ביטוח לאומי רק ב-28 בחודש.

אני מתלבט אם היא מבקשת נדבה וכבר עומד להוציא את הארנק, אבל מיד מבין שיש לה בעייה ותרומה רק תעליב. היא פונה לאישה המבוגרת בשולחן השכן ומתלוננת שאני אומר לה שאני לא דויד. איך זה יכול להיות שאני לא דויד? אחר-כך היא שופכת בבת אחת את כוס הקפה המלאה לתוך הפח ויוצאת לאיטה החוצה.

אחרי החגים הגיעו. המציאות חוזרת להכות בפנים.


אין תגובות:

פרסום תגובה