יום ראשון, 27 באפריל 2014

פסח בבית הארחה

פסח בבית הארחה. אולם הכדורסל הגדול הפך לבית-כנסת מאולתר. החזן קורא הלל על בימה מוגבהת, מעליו ציור קיר ענק של כדורסלן שחור חשוף חזה שקופץ לשמיים. עזרת הנשים קטנה מאוד, מתוחמת במחיצה גבוהה בפינה האחורית של האולם. במחשבותיי אני מתגנב במבצע גרילה לילי ליצירת חלוקה שיוויונית. אני מבקש מהאחראי לתקן את זה ולמחרת עזרת הנשים כבר תופסת יותר משליש מהאולם. לא שוויוני לגמרי אבל יש התקדמות.

בתפילת שחרית אני מברך בכוונה גמורה "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם. שֶׁעָשָׂה לִי כָּל צָרְכִּי". אחר כך ניגוני ברכות העלייה לתורה וההבעה המזרוחניקית על פני המתפללים מדכדכים אותי. אני מקפל את הטלית ויוצא החוצה. אם אחזור בתשובה פעם זה יהיה בשביל מניין חסידי או ספרדי או קרליבכי, לא בשביל מניין של "ישראל הצעיר".

אני לוקח קצת זמן לעצמי. מקפיד להוריד את הכיפה לפני שאני מתחיל לכתוב. השמש שזורחת עכשיו בשמים מוסתרת מעט על ידי ענני כבשים בשלל גוונים. כמעט לא צריך משקפי שמש. הנוף שנשקף למולי מהמם ביופיו. המגוון האינסופי של החיים מכה בי. אני מחכה להתגלות.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה