יום שני, 31 במרץ 2014

מביט מערבה

מביט מערבה אל השמש שאורה מתעמעם לאט, צונחת מרחפת מעל הרי הגליל. שני יתושים במחול מעל הג׳קוזי מחפשים מוצא, נהדפים שוב ושוב מן החלונות הסגורים.

ומה למדנו השבת?

שכבר שכחנו מה עושים עם כל השקט הזה, וכמו טירונים בחופשת שבת שנחרדים כשהם מגלים שהנשק אינו עליהם, גם אנחנו מחכים בכל רגע לבכי או קריאה של הילדים. ועוד למדנו, שאחרי מאה שנות פמיניזם עדיין אמא תחשוב על הילדים בכל דקה ואבא יתנתק מהדאגות הללו לשעות ארוכות ארוכות.

ושאפשר לגמור בקבוק וחצי יין בערב אחד בלי להשתכר. ושגם בצימרים יוקרתיים יש קורי עכביש ואבק. ושאין כמו המיטה של הבית ואם אין לכם מזרן מטר שמונים על שניים של אירופלקס רוצו לקנות. ושלא כדאי לאכול ארוחת שבת עטופים בחלוקי רחצה כי השרוולים מתלכלכים מהרוטב של העוף. ושאמירים הוא מושב די שומם ומזדקן על אף התדמית המגניבה. ושיש לי אישה כזאת חכמה ויפה.

אה, והיה ממש כיף. צריך לעשות את זה יותר.


אין תגובות:

פרסום תגובה