אז
אתמול קראתי איזה דיון פייסבוק ארוך שעסק ב"טיפולי ההמרה" להומואים
שאמורים ללמד אותם להימשך לנשים ולקיים אורח חיים נורמאלי ונורמטיבי. ושוב
פעם היו מגיבים שהעלו את הטענה שבסך הכל יש כאן ניסיון לעזור לאותם אנשים
מסכנים שמתייסרים כל כך בחייהם, והנה זה עובד ויש הומואים-לשעבר שאומרים
שזה הצליח להם, ויש אפילו דוגמה של מישהו שהוא כבר נשוי עם שני ילדים ואשתו
יודעת והוא אומר שהיום הוא כבר בכלל לא נמשך לגברים,
וכולי וכולי. ואני חייב לציין שממש הערצתי את מי שענו להם בנימוס יחסי
והסבירו את הבעייתיות של הטיפולים הנוראיים הללו ואת ההשלכות הנפשיות,
וההתאבדויות, והנחת היסוד העקומה של טיפול "פסיכולוגי" מן הסוג הזה שהתוצאה
מוכתבת בו מראש. אני כבר מזמן הייתי פוטר אותם ב"יאללה יאללה".
כי מפליא אותי בכל פעם מחדש איך אנשים שרואים בעצמם אנשים הגונים ומוסריים, שבסך הכול רוצים "לשמור על קדושת המשפחה היהודית" או על "המשכיות החברה האנושית כפי שהתפתחה באופן טבעי לאורך דורות", לא מבינים עד כמה העמדה שלהם הרסנית ורעה לכל כך נערים וגברים צעירים – ואני מתכוון להרס מיידי, מוחשי, בלתי אמצעי, לא משהו אבסטרקטי. איך הם מוכנים לדון באופן כל כך מופשט, ולהעלות השערות ותמיהות נעלות כאשר עומדים מולם אנשים שנמצאים במצוקה קשה ואמיתית. אין הם יכולים להיות עיוורים עד כדי כך?
ובמיוחד כשהם מגלים המון "אמפתיה" ו"הבנה למצוקות" בא לך לזרוק אותם לכל הרוחות. הרי זה כמו לפגוש אדם בכיסא גלגלים שלא יכול להיכנס לאיזה מוסד ממשלתי כי הדרך אינה מונגשת, וכל מה שאתה עושה זה לומר לו שאתה מבין מאוד את המצוקה שלו וזה בטח מאוד מאוד קשה. אתם רוצים באמת לעזור? תשנו את המציאות! אם מדובר בנכים – תעשו הכל כדי שהעולם יהיה כמה שיותר מונגש. אם מדובר בהומואים – תעשו הכל כדי שהעולם יקבל את הזהות הזאת בתור עוד אופציה אחת מיני רבות, כולל שוויון זכויות חוקי מלא. תעשו הכל כדי שנער שמגלה את זהותו המינית לא יצטרך להתייסר שנים ולקלקל את יחסיו עם הוריו ועם חבריו. תעשו הכל כדי שהמגבלה היחידה שתישאר להומואים היא המגבלה הטכנית של הבאת ילדים לעולם שגם עליה אפשר לדון ולפתור אותה בדרכים שונות או שלא.
כי הבעייה המרכזית, והיא רלוונטית לכל זהויות המיעוטים בחברה האנושית כיום היא הנחת ה"נורמאליות" – כאילו יש איזה דגם אחיד של משפחה, או אדם, או התנהגות, אליו כולנו צריכים לשאוף ולפיו כולנו צריכים לנהוג. וככל שהנחת הנורמאליות הזאת תיעלם מהעולם כך אפשר יהיה לפתור לפחות שלושת-רבעי מהבעיות. והאמת היא שהשינוי הזה יעשה טוב לא רק ללהטב"ים אלא גם לכל ה"סטרייטים" למיניהם. הרי אין אדם שמסוגל לעמוד בכל הציפיות של החברה או המשפחה או ההגמוניה באשר לשאלה איך לחיות חיים נורמאליים. זה סתם גורם תסכול וסבל.
אז חברים יקרים: רק שתדעו שהאנשים שאני אוהב יותר מכל הם אנשים עם סריטות ודפיקות מכל הכיוונים. באמת שאין לי סבלנות יותר לאנשים שמתעקשים להיראות מושלמים ולהחיל את הקריטריונים הדפוקים שלהם על כלל האנושות.
כי מפליא אותי בכל פעם מחדש איך אנשים שרואים בעצמם אנשים הגונים ומוסריים, שבסך הכול רוצים "לשמור על קדושת המשפחה היהודית" או על "המשכיות החברה האנושית כפי שהתפתחה באופן טבעי לאורך דורות", לא מבינים עד כמה העמדה שלהם הרסנית ורעה לכל כך נערים וגברים צעירים – ואני מתכוון להרס מיידי, מוחשי, בלתי אמצעי, לא משהו אבסטרקטי. איך הם מוכנים לדון באופן כל כך מופשט, ולהעלות השערות ותמיהות נעלות כאשר עומדים מולם אנשים שנמצאים במצוקה קשה ואמיתית. אין הם יכולים להיות עיוורים עד כדי כך?
ובמיוחד כשהם מגלים המון "אמפתיה" ו"הבנה למצוקות" בא לך לזרוק אותם לכל הרוחות. הרי זה כמו לפגוש אדם בכיסא גלגלים שלא יכול להיכנס לאיזה מוסד ממשלתי כי הדרך אינה מונגשת, וכל מה שאתה עושה זה לומר לו שאתה מבין מאוד את המצוקה שלו וזה בטח מאוד מאוד קשה. אתם רוצים באמת לעזור? תשנו את המציאות! אם מדובר בנכים – תעשו הכל כדי שהעולם יהיה כמה שיותר מונגש. אם מדובר בהומואים – תעשו הכל כדי שהעולם יקבל את הזהות הזאת בתור עוד אופציה אחת מיני רבות, כולל שוויון זכויות חוקי מלא. תעשו הכל כדי שנער שמגלה את זהותו המינית לא יצטרך להתייסר שנים ולקלקל את יחסיו עם הוריו ועם חבריו. תעשו הכל כדי שהמגבלה היחידה שתישאר להומואים היא המגבלה הטכנית של הבאת ילדים לעולם שגם עליה אפשר לדון ולפתור אותה בדרכים שונות או שלא.
כי הבעייה המרכזית, והיא רלוונטית לכל זהויות המיעוטים בחברה האנושית כיום היא הנחת ה"נורמאליות" – כאילו יש איזה דגם אחיד של משפחה, או אדם, או התנהגות, אליו כולנו צריכים לשאוף ולפיו כולנו צריכים לנהוג. וככל שהנחת הנורמאליות הזאת תיעלם מהעולם כך אפשר יהיה לפתור לפחות שלושת-רבעי מהבעיות. והאמת היא שהשינוי הזה יעשה טוב לא רק ללהטב"ים אלא גם לכל ה"סטרייטים" למיניהם. הרי אין אדם שמסוגל לעמוד בכל הציפיות של החברה או המשפחה או ההגמוניה באשר לשאלה איך לחיות חיים נורמאליים. זה סתם גורם תסכול וסבל.
אז חברים יקרים: רק שתדעו שהאנשים שאני אוהב יותר מכל הם אנשים עם סריטות ודפיקות מכל הכיוונים. באמת שאין לי סבלנות יותר לאנשים שמתעקשים להיראות מושלמים ולהחיל את הקריטריונים הדפוקים שלהם על כלל האנושות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה